#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך ליזהר בובא לציון?	"צריך ליזהר לאומרה בכוונה דמיום שחרב הביהמ&quot;ק בכל יום יש קללה יותר מחבירו והעולם עומד על קדושה דסידרא (ובא לציון) ואיש&quot;ר דאגדתא דיש בהם ג&#x27; דברים [נוהגים בכל ישראל, קדושת השם, ותורה (רש&quot;י סוטה מ&quot;ט ע&quot;א)], ולפיכך אומרו בתרגום נמי כדי שיבינו כל העם (טור, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [ומש&quot;ה תקנו לומר אנעים זמירות אחר קידושא דסידרא, דיש בה אגדה דקשר תפילין הראה לעניו וכו&#x27; ואח&quot;כ אומרים קדיש ואיש&quot;ר (ב&quot;ח)], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) ביאר יותר דהענין הוא להשתתף הקב&quot;ה בצערינו, כלומר שכבודו מלא כל העולם ואינו ניכר לכל העולם, ע&quot;ש."	סימן קלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביחיד?	"הטור הביא מרב צדק דאינו יכול לאומרה ביחיד ולפיכך ת&quot;ח צריך לעסוק בפרק גיד הנשה ואם אינו ת&quot;ח יעסוק בפסוקים אלו, אבל מסיק הטור דיחיד יכול לאומרה ובלבד שיאמרן בטעמן כאילו קורא בתורה (וכ&quot;כ הב&quot;י לעיל סי&#x27; נ&quot;ט)"	סימן קלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם נכנס לביהכ&quot;נ והציבור אומרים קדושה דסידרא?	"יאמרה עמהם עד הסוף, ואח&quot;כ יאמר אשרי ולמנצח והשני פסוקים שבתחילת ובא לציון כדי לאומרה עם הציבור (מג&quot;א ריש סימן, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) {ונראה דה&quot;ה אם הוא באמצע אשרי או למנצח יפסיק לומר ובא לציון עד הסוף ואח&quot;כ יחזור למקומו, ואינו מוכרח} [ואם הוא קודם שחרית, כתב המג&quot;א (שם) דג&quot;כ יאמרה עמהם, אבל כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק ג&#x27;) דאין נוהגין כן, וה&quot;ה שלא יפסיק באמצע פסד&quot;ז (מנח&quot;י ח&quot;ט סי&#x27; ח&#x27; אות ב&#x27;)], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) מקיל לגמרי שלא לאומרה עם הציבור דאנן קיי&quot;ל דיחיד אומרה [וכ&quot;כ הכה&quot;ח (ס&quot;ק ח&#x27;) ע&quot;פ האריז&quot;ל דאין לדלג באמצע אשרי וובא לציון] {ולכאורה יש להקל ע&quot;פ מש&quot;כ המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; נ&quot;ט ס&quot;ק י&#x27;) בשם הפר&quot;ח דיחיד המתפלל לבדו בשביל שאיחר לבא לביהכ&quot;נ כיון דאיכא ציבור שאומרם הוי כאילו אומרה עם הציבור, וה&quot;נ נימא הכי, אכן יש לחלק דהתם א&quot;א בענין אחר דהרי הוא באמצע הברכה ואינו יכול לדלג אבל בנד&quot;ד דיש לו עצה לדלג עדיף לדלג (עם הר&quot;י באק)}"	סימן קלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יאמר התרגומים?	"כתב הרמ&quot;א שאין לאומרה בקול רם אלא בלחש (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) [והאריז&quot;ל לא היה מקפיד על זה (שע&quot;ת ס&quot;ק ב&#x27;)], וביאר השע&quot;ת (שם) דהעיקר הוא שלא יהיו הציבור אומרים אותה ביחד [וסימן לדבר שנים מקרא ואחד תרגום (ב&quot;י לעיל סי&#x27; נ&quot;ט, באה&quot;ט ס&quot;ק ב&#x27;)], ולפיכך כתב השע&quot;ת דכשהוא מתפלל ביחידות בביתו יכול לאומרה בקול רם (מ&quot;ב שם) {ויתכן דזהו דוקא בתרגום של מקרא אבל יקום פורקן או בריך שמיה מותר לאומרו בקול רם, ונראה דאפי&#x27; ה&#x27; מלכותיה וכו&#x27; דאמרינן באז ישיר מותר בקול רם דהתם לא יהא נראה כאילו הציבור אומרה ביחד}"	סימן קלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בפסוק ה&#x27; ימלך וגו&#x27;?"	"יאמרה בלחש (שע&quot;ת ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן קלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי יעשה הכרזה בביהכ&quot;נ?	"קודם אשרי, ולא בתוך אשרי או בין אשרי ללמנצח (מג&quot;א ריש סימן, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [וכ&quot;ש שלא יפסיק סתם באמצע אשרי וובא לציון (פסק&quot;ת אות א&#x27;)]"	סימן קלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים ובא לציון בחול בשחרית ובשבת במנחה?	"ביאר הב&quot;י בשם רש&quot;י (בספר הפרדס) דכל תקנת ובא לציון היה מפני שלא היו יכולים לעסוק בתורה כ&quot;כ בחול מפני העניות ולפיכך תקנו לומר ב&#x27; פסוקים ובא לציון וגו&#x27; ואני זאת בריתי וגו&#x27;, אבל בשבת שיש פנאי החזירו עטרת ליושנה לקרות בתורה ולתרגם ואפ&quot;ה אומרים אותה במנחה כדי שלא ישכח מימות החול"	סימן קלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה תקנו 1) ואני זאת בריתי 2) ואתה קדוש 3) וקרא זה אל זה וגו&#x27; וכל סדר קדושה 4) ברוך אלקינו שבראנו וכו&#x27; 5) ה&#x27; חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר?"	"1) שגם ישעיה הנביא אמרו אחר פסוק ובא לציון גואל, וכלומר שלא תפחד שמרוב הצרות תשתכח תורה מישראל (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;) 2) לפי שהקב&quot;ה משרה שכינתו בתוכינו לשמוע תהלות ישראל, ור&quot;ל אע&quot;פ שאתה קדוש מ&quot;מ אתה יושב ומצפה לתהלות ישראל, והוא הקדמה לקדושה פעם שלישית דאין זה מדרך ארץ לשנות ולשלש דבר אחד ג&#x27; פעמים (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ו&#x27;) 3) מפני שגזרו שלא יענו קדושה ותקנו לומר קדושה אחר תפילה כשהלכו האויבים, ואע&quot;פ שבזה&quot;ז ליכא אויבים לא בטלו קדושה דסידרא דשמא יגרום החטא 4) כיון שתקנו לומר קדושה דסדרא מחמת האויבים (ב&quot;י) 5) עי&#x27; בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) דמאריך לבאר ובא לציון, ובפסוק זו פי&#x27; דמפני קוצר פרנסתינו אנו טרודים על המחיה ואין לנו פנאי לעסוק בתורה אבל עלינו לדעת כי חפץ ה&#x27; להגדיל תורה ולהאדירה, ועלינו לזכור שזהו עיקר רצונו יתברך ולכן יגדל בניו לת&quot;ת ויחזיק ידי לומדי תורה וזה חיוב אף על הטרודים בפרנסתם"	סימן קלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט ב&quot;תתן אמת ליעקב חסד לאברהם&quot;?	ביאר ספר אפריון (לבעל קיצור שו&quot;ע) דעצם שבועה לאברהם היה חסד שהקב&quot;ה לא היה מחויב לישבע לו, אבל לאחר שנשבע לו הוא מחויב מדינא לקיים שבועתו וזהו אמת ליעקב [ועל פי זה ביאר גליון מים חיים (461) מה שאמר יעקב ליוסף ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים, דעצם השבועה היה חסד אבל לאחר שנשבע הוא אמת דמחויב לקיים שבועתו]	סימן קלב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת מביהכ&quot;נ קודם קדושה דסידרא?	"לא, כיון שהוא דבר שמקיים העולם אינו יכול לזלזל בו, ובשעת הדחק יכול לצאת ולאומרה ביחידות (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לישב לאמירת אשרי וובא לציון?	"הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) סבר דטוב לאומרם בישיבה, והשבט הלוי (ח&quot;ו סי&#x27; י&quot;ג) כתב דלפי הטעם שהוא כנגד קדושה דחזרת הש&quot;ץ יש לאומרה בעמידה, והפמ&quot;ג לעיל (א&quot;א סי&#x27; נ&quot;ט ס&quot;ק ב&#x27;) סבר דאם עומד לא ישב ואם הוא יושב לא יעמוד."	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים עלינו לשבח?	"מעומד [דעלינו בגמטריא ומעומד (כל בו, דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;)] ובאימה ויראה, שכל צבא השמים שומעים והקב&quot;ה עומד עם פמליא של מעלה וכולם עונים ואומרים אשרי העם שככה לו וגו&#x27; (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), וצריך להפסיק קודם שאומר ואנחנו כורעים כדי שלא יהא נראה כאילו חוזר למעלה (טור, רמ&quot;א) [ואם אומר &quot;אבל אנחנו כורעים&quot; א&quot;צ להפסיק (דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;)]"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים עלינו?	"ביאר הב&quot;ח כדי לתקוע בלבבינו קודם שנפטרים לבתיהם יחוד מלכות שמים ושיחזק בלבבינו אמונה זו שיעביר הגילולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שקי כי אז גם כי יש לכל אחד מישראל משא ומתן עם הגוים עובדי ע&quot;ז ומצליחים לא נפנה לבבינו אל האלילים ולא יעלה במחשבה ח&quot;ו שום הרהור עבירה, וכתב הערוה&quot;ש (סי&#x27; קל&quot;ג סעי&#x27; א&#x27;) דנתקן ע&quot;י יהושע בן נון כשכבש יריחו, {ושמעתי מהגרי&quot;ד כהנא שליט&quot;א דאחר שהתפללנו הביאנו שפע ברכה לעולם אבל אפשר שהגוים יטלו השפע וע&quot;י עלינו אמרינן שאנחנו אינם דומים להגוים ולפיכך יש לנו זכות לקבל השפע ולא הגוים, ולפיכך ביוה&quot;כ אין אומרים עלינו אלא באמצע שמ&quot;ע דביום זה אין קטרוג עלינו מאומות העולם}"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כורעים ברכיו כשאומר עלינו?	"יש סוברים שכורעים ומשתחוים השתחויה גדולה כדי שלא יהא נראה ככופר (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, באה&quot;ט ס&quot;ק ד&#x27;) ומשמע דכורעים גם ברכיו, אבל הבן איש חי (שנה א&#x27; פ&#x27; כי תשא אות י&quot;ח) סבר דסגי להרכין ראשו וגופו מעט {ונראה דקיצור לשון המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) משמע כהבן איש חי מדכתב רק יכרע ולא יכרע וישתחוה, ואשכחן לעיל בסי&#x27; קי&quot;ג דשייך לשון כריעה על שחייה לבד, וכן משמע מהערוה&quot;ש (סי&#x27; קל&quot;ג סעי&#x27; א&#x27;) דכתב רק השתחוה לבד}"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים עלינו אחר כל תפילה ותפילה?	"אומרים עלינו אחר כל תפילה, אבל הכנסת הגדולה הביא מח&#x27; לגבי מנחה (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;), ונוהגין לומר עלינו אפי&#x27; אחר מנחה חוץ מביהכ&quot;נ שמתפללין בו מעריב סמוך למנחה דאז עלינו אחר מעריב קאי נמי אמנחה (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) {ואם מקצת מהציבור יוצאים אחר מנחה יש לומר עלינו גם אחר מנחה, ומש&quot;ה נוהגין לומר עלינו אחר מנחה אפי&#x27; כשמתפללין מנחה מיד אח&quot;כ כגון בערב שבת, וכן אחר תפילת מוסף בשמחת תורה, אבל אחר מוסף ביוה&quot;כ אין אומרים עלינו אפי&#x27; אם מפסיקין למנחה וצ&quot;ב קצת. ושמעתי מהגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א דאם אומרים קידוש לבנה מיד אחר מעריב אין לסמוך על העלינו שבקידוש לבנה כיון שיוצא חוצה}"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדקדוקים באמירת עלינו?	"יאמר מושב יקרו בשמים (טור סי&#x27; קל&quot;ג, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;), וידעת היום והשבת וגו&#x27; הוא אלקינו אין עוד (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27; ע&quot;פ המאמר מרדכי שמובא בהגהות שו&quot;ע פרידמאן), על כן נקוה (שע&quot;ת ס&quot;ק ג&#x27;), ואין לשנות שום נוסח כי כל נוסח יש לה יסוד (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), וריק בגמטריא ישו, מחמד בגמטריא אל אל לא [עם הכולל, ולגרסא &quot;לאל לא&quot; מכוון יותר] (פסק&quot;ת הע&#x27; 37), ויש נוהגין לרוק קודם ואנחנו כורעים ומותר דהכל יודעים שהרקיקה היא לבזיון הגילולים (ט&quot;ז יו&quot;ד סי&#x27; קע&quot;ט ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הד&#x27; חילוקים בין ישראל לעמים הרומז בעלינו?"	ביאר החיי&quot;א (אחר כלל ס&quot;ט, ע&quot;ש) שאמרינן שלא עשנו כגויי הארצות שנשמתנו נאצלים מאורו של הקב&quot;ה משא&quot;כ שאר אומות נאצלים משרים והיסודות, ולא שמנו כמשפחות האדמה שלא שמנו בחוקי נימוסיות אלא בתורה ומצות, שלא שם חלקנו כהם שהקב&quot;ה חלק לנו א&quot;י, וגרלנו ככל המונם שנפלנו בגורל של הקב&quot;ה דיש לנו השגחה פרטית מהקב&quot;ה {אמנם, שמעתי ביאור נפלא מהגרי&quot;ד כהנא שליט&quot;א דידוע מהגר&quot;א בשם הזוהר דכל האומות העולם בכלל ישמעאל ועשו וכידוע בפרי החג ושעיר עזים, ועל זה אמרינן שלא עשנו כגויי הארצות דקאי על ישמעאל כדכתיב ביצחק, ולא כמשפחות האדמה דקאי על עשו כדכתיב ביעקב, ולא שם חלקינו כהם שקאי על ישמעאל [דחלק הוא דבר הראוי לנו כמ&quot;ש המש&quot;ח (פרשת האזינו) דאמו של יצחק היתה צדקית משא&quot;כ אמו של ישמעאל] וגורלנו ככל המונם קאי על עשו [דגורל הוא זכות בעלמא ולא שראוי לכך, ה&quot;ה יעקב זכה לטוב ולא עשו בתורת גורל], שהם משתחוים להבל וריק קאי על עשו וכמ&quot;ש למעלה, ואל אל לא יושיע קאי על ישמעאל וכמ&quot;ש למעלה, ודו&quot;ק}	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט ב&quot;מלך מלכי המלכים&quot;?	"שמעתי מידידי רי&quot;מ פאזען שליט&quot;א דאם הפשט שהקב&quot;ה הוא מלך והוא מלך על כל המלכים הול&quot;ל מלך מלך המלכים, אלא נראה לפרש דהקב&quot;ה מלך על המלך המלכים [שהם חשובים יותר משאר מלכים], וכן מצינו ביחזקאל (כ&quot;ו, ז&#x27;) דנבוכדנצר נקרא מלך מלכים, וכן פירש הספר עבודה בתפילה בתפילת ר&quot;ה"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים אחר עלינו?	"אומרים קדיש יתום אחר עלינו [מפני הפסוקים שבעלינו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)], ונתקן שאבל יאמרנה בשביל המתים [בעבור היתומים קטנים וגדולים שאינם יכולים להיות ש&quot;ץ דעדיף להיות ש&quot;ץ מלומר קדיש (מ&quot;ב שם)], ולאחר שנתקנו ל&quot;ד שצריך אבל בדוקא לאומרה אלא אפי&#x27; מי שאינו אבל יכול לאומרה, ואפי&#x27; מי שיש לו אב ואם מותר אם אינם מקפידים עליו (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;, רמ&quot;א) [אכן, השבט הלוי ורשז&quot;א סברי דמי שיש לו אב ואם יאמר קדיש דרבנן ולא קדיש יתום, ודלא כהמ&quot;ב (מ&quot;ב דרשו), ונוהגין שאינו אומר קדיש כלל (פסק&quot;ת אות י&quot;ז)], אבל לעבור לפני התיבה ולפרוס על שמע אין לחוש כלל שיקפידו עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יתום יכול לומר קדיש באמצע פסד&quot;ז?	"המהרש&quot;ג (ח&quot;א סי&#x27; מ&quot;ח) סבר כן (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המעשה בר&quot;ע בקדיש?	"איתא במס&#x27; כלה (רבתי פ&quot;ב) (וכן באו&quot;ז ח&quot;ב ס&quot;ס נ&#x27;, ומחזור ויטרי ח&quot;א סי&#x27; קמ&quot;ד) דר&quot;ע ראה אדם ערום ושחור כפחם שרץ בחבילת עצים ואמר שהוא מת ושורפים אותו בזה מפני שהיה מוכס והיה הורג את עניים, ואמר שיכול ליפטר אם בנו יאמר קדיש וברכו, ומצא ר&quot;ע בנו ומל אותו ורצה ללמדו ולא היה יכול ללמוד עד שר&quot;ע ישב בתענית מ&#x27; יום והתפלל עליו עד שיצאה בת קול שנתקבלה תפילתו והלך ולמדו תורה ק&quot;ש ובהמ&quot;ז ונעשה גדול בתורה, ובא לו בחלום ואמר תנוח דעתך בגן עדן כשם שהנחת דעתי [ובזוהר מבואר דיש מעלה נמי באמירת ההפטורה] (פסק&quot;ת אות י&quot;ח) {ואגב, ראינו מכאן המסירת נפש של ר&quot;ע דהתענה מ&#x27; יום כדי שיכול ללמוד, ועוד ראינו שהוא סגולה, ואפשר דלמד הכי מרבו ר&quot;א כדאשכחן בשבת (קכ&quot;ז ע&quot;ב) [כדמבואר בשאלתות דהיה ר&quot;א ור&quot;ע] דר&quot;א הקדיש כל נכסיו לשמים מפני שבנו הורקנוס לא עסק בתורה}"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לענות לקדיש שנאמר ע&quot;י קטן?	אם הוא לבדו צריך שיהיה הגיע לחינוך שהוא בערך גיל שש (פסק&quot;ת אות כ&quot;א)	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשה האומרת קדיש?	"ע&quot;פ דין נראה שאין איסור בדבר ובלבד שיש שם עשרה אנשים אלא שיש חוששים למראית העין שנראה שהיא משלמת המנין (שו&quot;ת תורה לשמה סי&#x27; כ&quot;ז) א&quot;נ שאין עשרה אנשים עונים לה (מנח&quot;י ח&quot;ד סי&#x27; ל&#x27;) א&quot;נ יש בה חסרון בצניעות שום קול באשה ערוה (ציץ אליעזר חי&quot;ד סי&#x27; ז&#x27;) א&quot;נ משום שאין זה מנהג ישראל (חוו&quot;י סי&#x27; רכ&quot;ב), אמנם מצד שני יש מקילים כשהיא אומרת רק לנשים בעזרת נשים או לפני בני משפחה (שבות יעקב ח&quot;ב סי&#x27; צ&quot;ג, הגרי&quot;א הענקין זצ&quot;ל בספר הפרדס אדר תשכ&quot;ג חוברת ו&#x27;), אבל למעשה כתב המטה אפרים (ש&quot;ד סעי&#x27; ח&#x27;) דיש למחות שלא תאמר הבת קדיש ואפי&#x27; היא פנויה, והוסיף האלף למטה דבזה&quot;ז דשכיח פריצותא אין לעשות כן אפי&#x27; במנין בביתו, ועוד כתב הבית לחם יהודה (יו&quot;ד סי&#x27; שע&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;) דאין לבת בקדיש לא דין ודת ואין זה אלא שטות כי הוא כחוכא וטלולא (מובא בציץ אליעזר שם) {ומ&quot;מ נראה דאם אחד שומע אשה שאומרת קדיש מותר לענות לה אלא אם היא אומרת קדיש שלא ברשות הקהילה}"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים השיר של יום?	"הטור משמע דקודם עלינו היו אומרים מזמור הטה ה&#x27; אזנך וגו&#x27; בכל יום ואח&quot;כ אומרים קדיש [אכן, כתב הערוה&quot;ש (סי&#x27; קל&quot;ג סעי&#x27; ב&#x27;) דא&quot;צ קדיש כיון שכבר אמרו הד&#x27; קדישים ואם ליכא יתום בביהכ&quot;נ אין אומרים קדיש {וי&quot;ל דהטור מיירי לפי הנוהגין לומר השיר קודם עלינו}], ובימים טובים היו משנין המזמור לפי ענינו [וכעין זה כתב הגר&quot;א במעשה רב] וגם אמרו המשנה בתמיד באמצע אין כאלוקינו, אבל הרמ&quot;א סבר דאומרים השיר של יום לכל ימות החול (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) [ומבואר ממג&quot;א דרק נוהגין לומר המשנה בתמיד בשבת, וצ&quot;ב קצת. וגם צריך להגיה הסידורים במשנה דתמיד דצ&quot;ל השיר שהיו הלוים אומרים בביהמ&quot;ק ולא השיר שהלוים היו אומרים (הר&quot;י באק)], והערוה&quot;ש (סי&#x27; קל&quot;ג סעי&#x27; ב&#x27;) הביא ממס&#x27; סופרים (פי&quot;ח) שכל המזכיר פסוק בעונתו מעלה עליו כאילו בנה מזבח חדש ומקריב עליו קרבן [ולפיכך יש ליזהר בזה]."	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים השיר של יום קודם פיטום הקטורת?	"אע&quot;פ שהרמ&quot;א משמע שיאמר פיטום הקטורת תחילה, מ&quot;מ נוהגין לאומרה אח&quot;כ, וביאר הא&quot;א מבוטשאטש דהוא ע&quot;פ האריז&quot;ל שסומכים על מה שאמרו פיטום הקטורת קודם שחרית {וכן משמע מהטור דיאמר השיר של יום תחילה}, {אבל עדיין צ&quot;ב למה נוהגין לומר השיר של יום אחר עלינו שהרי הטור משמע שהיו אומרים אותה קודם עלינו, ואפשר לומר כדי ליפטר מתוך דברי תורה וכמ&quot;ש המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הטעם שאיחרו לומר פיטום הקטורת (עם הר&quot;י באק)} "	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים בתחילה היום יום פלוני בשבת?	"כתב הכה&quot;ח (ס&quot;ק כ&quot;ו) שטוב לאומרה ע&quot;פ הרמב&quot;ן (שמות כ&#x27;, ח&#x27;) דמקיים זכירת שבת בכל יום, וכן נהג רשז&quot;א לומר קודם לכן זכור את יום השבת לקדשו (אשי ישראל פכ&quot;ו הע&#x27; מ&quot;ד, מ&quot;ב דרשו)"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין אומרים השיר של יום גם במנחה?	"1) כן הקשה הר&quot;מ אלשיך על הטור מגמ&#x27; ר&quot;ה (ל&#x27; ע&quot;ב) דמבואר שם דאמרו שירה גם בבין הערבים, ותי&#x27; דבערב לא היה מעכב {וצ&quot;ב דגם בשחרית אינו מעכב, וי&#x27;&#x27;ל ע&#x27;&#x27;פ תוס&#x27; ערכין (י&#x27;&#x27;א ע&#x27;&#x27;א) דהוא מעכב הניסוך}&lt;br&gt;2) המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) תי&#x27; דלפעמים לא אמרו השירה דבין הערבים כגון כשהביאו הנסכים בלילה (וכ&quot;כ המ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), וכעין זה ביום תרועה (ר&quot;ה שם) דלפעמים באו העדים מן המנחה ולמעלה וכמ&quot;ד דלא אמרו שירה כלל כשבאו לאחר מנחה&lt;br&gt;3) ועוד תי&#x27; המג&quot;א (שם) ע&quot;פ ההגהות מיימוניות דלא אמרו שירה אחר שהקריבו התמיד של בין הערבים&lt;br&gt;4) הערול&quot;נ (ר&quot;ה שם) ס&quot;ל דלא אמרו שירה כלל במנחה ורק כשהיו מסופקים אם יבואו עדים אמרו שירה דסברו דהוא לעיכובא אם הוא ר&quot;ה אבל לא רצו לומר שירה של ר&quot;ה שמא חול הוא ולהכי אמרו שירה של חול&lt;br&gt;5) החת&quot;ס (ביצה ד&#x27;) פי&#x27; דהיה שיר בין הערביים אבל אינו ברור לנו מהו השיר ואפשר דלא היה דבר מסוים, ומש&quot;ה לא תקנו לומר שיר של יום במנחה"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיר של יום ביום שיש בו מוסף?	"אע&quot;פ שבזמן הבית היו אומרים שיר אחד על התמיד של שחר ושיר אחר בקרבן מוסף (כדמבואר בר&quot;ה ל&#x27; ע&quot;ב) מ&quot;מ עכשיו אין מדקדקין בדבר דלזכר בעלמא הוא {ובזה הוקלש תמיהת הערוה&quot;ש (סי&#x27; קל&quot;ג סעי&#x27; ג&#x27;) על מנהגינו בשיר של יום}, ומ&quot;מ הכנסת הגדולה כתב דיש נוהגין לומר שיר של יום אחר שחרית ועוד שיר של יום אחר מוסף (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) [והבאה&quot;ט (ס&quot;ק ז&#x27;) הביא שביו&quot;ט אומרים השיר של חול וגם השיר לענינו של יום, ובתחילה אומרים השיר של חול משום תדיר, חוץ מחנוכה שאומרים השיר של חנוכה תחילה משום פרסומי ניסא {ולכאורה ה&quot;ה בפורים}]"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים פיטום הקטורת?	"הטור הביא מסידור דרב עמרם לאומרה בכל יום בבקר ובערב [ובערב, ר&quot;ל קודם או אחר תפילת מנחה (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)], אכן כתב המהר&quot;י אבוהב דיש מקומות שאין אומרים פיטום הקטורת שמא יחסר אחד מהסמנים ויהא חייב מיתה, וכ&quot;כ הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ד&#x27;) דלפיכך בחול אין נוהגין לאומרה מפני שטרודים במלאכה רק בשבת ויו&quot;ט אומרים אותה, אכן השיג עליו הב&quot;י דמרש&quot;י בכריתות (ו&#x27; ע&quot;א) משמע דהאיסור הוא משום ביאה ריקנית [וצ&quot;ע מגמ&#x27; יומא נ&quot;ג ע&quot;א (רע&quot;א בגליון הש&quot;ס, באר שבע המובא במג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;)], ועוד הקשה דהאיסור הוא רק כשמקריב ממש ולא כשחיסר בקריאה, ועוד האיסור הוא דוקא אם חיסר אחד מי&quot;א סמנים ולא בשאר הדברים [והקשה הבאר שבע (מובא במג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) דמבואר בגמ&#x27; יומא (נ&quot;ג ע&quot;א) דחייב מיתה נמי בעבור המעלה עשן, ותי&#x27; הפר&quot;ח (מובא במחה&quot;ש) דדוקא ביוה&quot;כ מעלה עשן מעכב ולא בקטורת שבכל יום], והמג&quot;א (שם) השיג עוד על הרמ&quot;א דאין מיתה אלא במזיד, ומסיים המג&quot;א דהמדקדקים נהגו לאומרו בכל יום (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סי&#x27; קל&quot;ג סעי&#x27; ד&#x27;) דהאומרו הרי זה משובח, ומ&quot;מ מי שנוהג כהרמ&quot;א לאומרו רק בשבת ויו&quot;ט כיון שאינו רגיל בפיו כ&quot;כ יזהר לאומרו מתוך הסידור (מ&quot;ב שם), והערוה&quot;ש (שם) כתב עוד עצה למנות על האצבעות {וצ&quot;ע למה אין נוהגין לומר פיטום הקטורת בשבת במנחה, וי&quot;ל כדאשכחן במגילה (כ&quot;א ע&quot;א) דלא מוסיפין על העולים בשבת מנחה, ופירש&quot;י (שם) שהיה סמוך לחשיכה שהרי כל היום היו רגילין לדרוש (עם הר&quot;י באק)}"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים פיטום הקטורת אחר מוסף ולא אחר שחרית?	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) תי&#x27; כדי ליפטר מתוך דברי תורה&lt;br&gt;2) האריז&quot;ל פי&#x27; להבריח הקליפות&lt;br&gt;3) והשל&quot;ה כתב דאומרים אותה קודם שחרית ואחריה (וכדמבואר בס&quot;ס א&#x27;) {ומהמג&quot;א משמע דזהו תירוץ בפנ&quot;ע, ור&quot;ל כיון דאמרה קודם שחרית אין מדקדקין במה שאומרים אותה אחר מוסף} (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים אין כאלוקינו קודם פיטום הקטורת?	"1) לפי שהקטורת מעשרת (יומא כ&quot;ו ע&quot;א) לכך אומרים אין כאלוקינו שלא יאמר כחי ועוצם ידי וכו&#x27; (שע&quot;ת ס&quot;ק ו&#x27; בשם הנוב&quot;י)&lt;br&gt;2) שמעתי עוד תירוץ בשם הג&quot;ר ירוחם אלשין שליט&quot;א ע&quot;פ הספורנו (סוף פרשת תצוה) דהתורה לא כתבה הפרשה של מזבח הקטרת עם שאר כלים דהוא כלי מיוחד לכבוד השכינה, וא&quot;כ מן הראוי לכבד הקב&quot;ה ע&quot;י אמירת אין כאלוקינו קודם שמזכירים פיטום הקטורת"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזהו דבר העזה?	"האבודרהם פי&#x27; הצפורן, והכל בו פי&#x27; היין קפריסין [וכ&quot;כ תוס&#x27; ביצה כ&quot;ה ע&quot;ב (הר&quot;י באק)] (ב&quot;י סי&#x27; קל&quot;ג)"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט בגרסת ירושלמי מפני שהיא נאה?	"פי&#x27; הב&quot;י (סי&#x27; קל&quot;ג) דר&quot;ל מפני שהיא צריכה להיות נאה א&quot;נ לישנא מעליא הוא ור&quot;ל מפני שהיא שחורה ולא נאה"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איזה דבר אמרינן דמי רגלים עדיף ממנה?	"לגרסת ירושלמי (וכן הוא גרסא שלנו) עדיף מיין קפריסין, ולגרסת אבודרהם עדיף מבורית כרשינא (ב&quot;י סי&#x27; קל&quot;ג)"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פירוש בתיבת פיטום?	"הכל בו פי&#x27; לשון תיקון וכתישה, והערוך פי&#x27; לשון המבשם והממלח (ב&quot;י סי&#x27; קל&quot;ג)"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו מי רגלים?	"השמ&quot;ק (כריתות ו&#x27; ע&quot;א אות כ&quot;ח) הביא ב&#x27; פירושים אם היה מי רגלים ממש (וכ&quot;כ הבאר שבע) או עשב שנקרא מי רגלים ואינו מפני הכבוד מחמת השם, והב&quot;ח כתב כעין זה שהיה מעין ששמו מי רגלים"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים תיבת קושט?	בשי&quot;ן שמאלית [ולאפוקי מקושט&quot;ו בלע&quot;ז שהוא בשין ימנית] (ב&quot;ח) {ונוהגין לומר קושט בימינית}	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מקצתן בשבעים מנה ומקצתן בששה עשר מנה?	"ביאר הדרישה (סי&#x27; קל&quot;ג ס&quot;ק י&quot;ד) שהוא לפי חוזק הסמנים, וע&quot;ש שהביא רמזים למקצתן"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים ר&quot;ש בן אלעזר או ר&quot;ש בן גמליאל?	"בגמ&#x27; שבת (כ&quot;ו ע&quot;א) גרסינן ר&quot;ש בן אלעזר, וכן הוא בתוספתא (שבת פ&quot;ב), ובכריתות (ו&#x27; ע&quot;א) גרסינן ר&quot;ש אומר, אבל רש&quot;י בכריתות והטור (סי&#x27; קל&quot;ג) גרסי ר&quot;ש בן גמליאל, וכן הוא בסידורים"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה מסיימים באמר ר&#x27; אלעזר וכו&#x27;?"	"מפני שאין אומרים קדיש על משניות אלא על פסוקים (עי&#x27; לעיל סי&#x27; נ&quot;ד), אמנם כתב הב&quot;ח דזהו דוקא לפי המנהג לומר פיטום הקטורת אחר עלינו שהרי כבר אמרו קדיש על עלינו אבל אם אומרים אותה קודם עלינו {ומיד אח&quot;כ אומרים עלינו} תו לא צריך כיון שיש פסוקים בעלינו, ומ&quot;מ מסיים המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דנוהגין לאומרה"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יוצאים מביהכ&quot;נ?	"כתב הרמ&quot;א (דרכ&quot;מ סי&#x27; קל&quot;ג ס&quot;ק ד&#x27;) שהמהרי&quot;ל היה משתחוה כשהלך ממקומו שישב שם וגם השתחוה כשעמד בפתח ביהכ&quot;נ מול הארון כתלמיד הנפטר מרבו {ומש&quot;כ המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) שהשתחוה ג&#x27; פעמים צ&quot;ע}, וכן אשכחן בסוף תמיד שהיו משתחוים כשגמרו העבודה בביהמ&quot;ק (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח, באה&quot;ט ס&quot;ק ט&#x27;), וגם יצא ואחוריו להיכל או יצדד וכן בירידתו מהבימה (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;) ואם הבימה מפסקת בין ההיכל להפתח א&quot;צ לצאת לאחוריו ולהשתחוה (ערוה&quot;ש סי&#x27; קל&quot;ג סעי&#x27; ד&#x27;), וגם יאמר ה&#x27; נחני בצדקתך למען שוררי הישר לפני דרכך (תהלים ה&#x27;, ט&#x27;)"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קל&quot;ב, מאמר קדישין) מהו סדר הקדימות בכלל?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-ce49cd725d3e2db4ca1427dc83f0e4bf9bfcff64.jpg"">"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המעלה 1) דיארצייט 2) דיום הפסקה?	1) יום דאיתרע מזלו של הבן, ועוד כדי שיהיה נחת רוח לאביו ולאמו להגין עליהם ולכפר נפשם 2) בשביל שמוותר חודש ימים	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיזה זמן מונין?	"בדרך כלל מונים מיום הקבורה אבל היארצייט מונה מיום מיתה [וי&quot;א דיש חילוק אם היה איזה ימים בין המיתה להקבורה לגבי יארצייט ראשונה (עי&#x27; מ&quot;ב לקמן סי&#x27; תקס&quot;ח ס&quot;ק מ&quot;ד), וזהו דוקא בשנה פשוטה אבל בשנה מעוברת פשוט דאזלינן בתר יום המיתה ליארצייט ראשונה דלא אתי למיטעי]"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים מקצת היום ככולו?	"אע&quot;פ שאמרינן הכי לגבי ישיבת שבעה, לא אמרינן הכי לגבי קדישים ונקרא בן ז&#x27; עד מעת לעת"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד חושבין יום הפסקה?	"אם נקבר בז&#x27; שבט, ו&#x27; טבת הוא יום הפסקה וזוכה בכל הקדישים [דיום אחד בחודש חשיב חודש (כנסת יחזקאל, באה&quot;ט ס&quot;ק ה&#x27;)]"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשנה מעוברת?	עולה לחשבון י&quot;א חדשים	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להתפלל לאחר י&quot;א חודש?	"כתב השבט הלוי (יו&quot;ד ח&quot;ג סי&#x27; קס&quot;ה) דיכול להתפלל לפרקים, ואפי&#x27; להרמ&quot;א (יו&quot;ד סי&#x27; שע&quot;ו סעי&#x27; ד&#x27;) אינו אסור אלא אם מראה שהוא עושה בעבור הנפטר (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העיקר קדישים?	בכל תפילה העיקר קדיש הוא הקדיש שלאחר עלינו	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בבן ז&#x27; 1) גדול 2) קטן?"	"1) זוכה בכל קדישים העיקרים [שהיארצייט יכול לומר קדיש במוצאי שבת (מג&quot;א, ועי&#x27; יד אפרים)], ויארצייט יטול קדיש תהלים וכדומה, ובשאר קדישים היארצייט יעשה גורל עם שאר האבלים 2) יארצייט זוכה בקדיש אחד, והבן ז&#x27; קטן זוכה בשאר קדישים העיקרים [ואם יש הרבה יארצייט נדחה הבן ז&#x27; קטן לגמרי] [ובן ז&#x27; אורח דינו כתושב חוץ ממי שתמיד מתפלל בביהכ&quot;נ אחד ובא להתפלל בביהכ&quot;נ אחרת]"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי הוא בכלל בן ז&#x27; קטן?"	1) גדול היושב שבעה בביהכ&quot;נ&lt;br&gt;2) אם נתבטל השבעה מחמת הרגל&lt;br&gt;3) אם מת באמצע הרגל {ולכאורה צ&quot;ע לפי ההסבר של המג&quot;א דאפשר במוצאי שבת הרי כשמת באמצע הרגל נמי אפשר במוצאי הרגל}	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שיש לו קדימה לגבי קדיש, לענין איזה דבר נמי יש לו קדימה?	"לעבור לפני התיבה [ובבן ל&#x27; ויארצייט, בן ל&#x27; יתפלל עד אשרי ויארצייט אח&quot;כ (אג&quot;מ יו&quot;ד ח&quot;ד סי&#x27; ס&#x27; אות א&#x27;)] {הביה&quot;ל משמע דבמנחה ומעריב אמרינן דכל הזוכה בקדיש דלאחר עלינו זוכה להיות הש&quot;ץ, ובשחרית אמרינן שהראשון יתפלל עד אשרי והשני יתפלל אחר אשרי והשני זוכה בקדיש יתום, ומיהו אם השני אינו יכול להיות ש&quot;ץ עושין גורל על הקדיש דלאחר עלינו, וע&quot;ע באג&quot;מ (שם) דס&quot;ל דהזכות להיות ש&quot;ץ אינו תלוי בזכות הקדיש}"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם בן ז&#x27; גדול עדיף מבן ז&#x27; קטן?"	"בעצם שוין הם, אמנם יש עדיפות לבן ז&#x27; גדול שדוחה יארצייט לגמרי, וממילא בדאיכא בן ז&#x27; גדול ובן ז&#x27; קטן ויארצייט, הבן ז&#x27; גדול נוטל ב&#x27; קדישים ובן ז&#x27; קטן קדיש אחד {ולכאורה קשה דהטעם דבן ז&#x27; גדול דוחה היארצייט לגמרי משום דאפשר ליארצייט במוצאי שבת אבל היכא דאיכא נמי בן ז&#x27; קטן לית ליה מוצאי שבת וא&quot;כ יהדר דינא ליתן לו עיקר קדיש, וי&quot;ל דבמוצאי שבת יטול הקדיש מבן ז&#x27; קטן, והא דאמרינן דיארצייט עם בן ז&#x27; קטן יטול קדיש אחד בשבת היינו משום דממ&quot;נ יזכה לקדיש אחד ועדיף ליטול הקדיש בשבת אבל בנד&quot;ד דאיכא נמי בן ז&#x27; גדול דחינן היארצייט למוצאי שבת (עם הר&quot;י באק)}"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בבן ל&#x27; עם 1) יארצייט 2) יום הפסקה?"	"1) הבן ל&#x27; נוטל רוב הקדישים וצריך ליתן להיארצייט קדיש אחד מהעיקרים, והיכא דיש הרבה יארצייט נדחה הבן ל&#x27; לגמרי [ואם בן ל&#x27; אורח, היארצייט נוטל רוב הקדישים והבן ל&#x27; נוטל קדיש שלישי] [ואם איכא נמי יארצייט אורח, כל אחד נוטל קדיש אחד ויארצייט תושב נוטל הראשון, יארצייט אורח נוטל השני, ובן ל&#x27; תושב נוטל השלישי] 2) הבן ל&#x27; נותן לו קדיש אחד {ולכאורה דינו כמו יארצייט}"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בבן ל&#x27; לאביו ובן י&quot;ב חודש לאמו?"	"קיי&quot;ל דהוא כבן ל&#x27; לבד דקדיש אחד עולה לכאן ולכאן (ודלא כהמג&quot;א)"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להשכיר עצמו לומר קדיש לב&#x27; מתים?"	"האג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;א סי&#x27; רנ&quot;ד) סבר לא, והמנח&quot;י (ח&quot;ג סי&#x27; קמ&quot;ד) מקיל אם מודיע להם (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביארצייט לגבי שאר אבלים?	יארצייט נוטל כל הקדישים העיקרים, ושאר אבלים עושים גורל בשאר קדישים של תהלים וכדומה [ואם היארצייט אורח נוטל רק קדיש ראשון]	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקדיש של מזמור שיר?	"אם יש לו יארצייט ערב שבת אין לו זכות בו [דמזמור שיר שייך לשבת (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;)], ואם יש לו יארצייט בשבת לפי הא&quot;ר בעצם זוכה בו אבל נהגו לומר רק הקדיש שלאחר עלינו, ולפי הכנסת יחזקאל יעשו גורל"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באבלים שוין, על מה עושים גורל?	"לפי הצמח צדק עושים גורל רק על הקדימה לומר קדיש במעריב אבל עדיין צריכים לעשות עוד גורל לזכות בקדיש במנחה [אם יש ב&#x27; אבלים], אבל לפי המג&quot;א זוכה מיד באמירת ב&#x27; קדישים, והביה&quot;ל פסק כהצמח צדק {ואפשר משום שהמג&quot;א עצמו הביא ראיה להצמח צדק מגמ&#x27; סוף סוכה (עי&#x27; מחה&quot;ש)}"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד מהאבלים ירד לפני התיבה?	"לכתחילה שניהם ירדו לפני התיבה [אחד עד אשרי והשני מאשרי], ואם רק ירד אחד תלוי אם השני ראוי לירד לפני התיבה דאם הוא ג&#x27;&#x27;כ ראוי אז אמרינן דמי שירד לפני התיבה אבד זכותו לקדיש, ואם אינו ראוי לא אבד זכותו {ואינו דומה לציור דמג&quot;א בסמוך דאמרינן דהשני אוכל כנגדו דשאני התם שהשני היה ג&quot;כ ראוי לומר קדיש אלא דלא היה שם אבל כאן השני אינו ראוי כלל להתפלל}"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אחד מהאבלים צריכים לילך לדרך למחר, האם הוא יכול לכוף השני ליתן לו הקדיש של מעריב?	"לא, דאין כופין על מדת סדום [ודלא כהש&quot;ך דס&quot;ל דאין כופין רק כשניזק] ועוד מצי למימר דהוא רוצה להקדים עצמו למצוה (מג&#x27;&#x27;א) {ונפק&quot;מ יהיה אם הוא הולך בדרך בלילה ולא ביום, ולפי הטעם ראשון דאין כופין על מדת סדום ה&quot;נ אינו יכול לכופו, ומ&quot;מ לפי המג&quot;א בסמוך י&quot;ל דכשבא למחר יכול לתבוע הקדיש ולמימר דסמיך שאתה יאמר הקדיש בלילה}"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אבל לא בא למעריב, האם זוכה מיד בשל שחרית?	המג&quot;א הביא יש מי שאומר שאינו זוכה דומיא דשני שותפין שאחד השתמש בחצר כמה שנים, אבל המג&quot;א דחה ראייתו דשאני התם דהקרקע עדיין קיים משא&quot;כ בנד&quot;ד הוי כאילו שותף אחד אכל פירות מכמה שנים דאמרינן דהשני אוכל כנגדו, וכ&quot;ת שאני הכא דאילו הוא לא אמר קדיש אזדא ליה לגמרי, די&quot;ל דמצי למימר אני ידעתי וסמכתי שאתה תבא לביהכ&quot;נ לומר קדיש {ואין זה דומה למי שהולך בדרך דהתם מיירי כשהוא תובע קודם שהולך בדרך והכא מיירי אח&quot;כ}	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגורל שעלו אותיות שוין?	לפי המג&quot;א בטל הגורל וכולם בכלל הגורל החדש, ולפי רע&quot;א בשם המעיל צדקה האחרים אבדו זכותם, והביה&quot;ל רק הביא דברי המג&quot;א [אבל לכו&quot;ע אם רק אחד זכה באות הגדולה הוא זוכה, אלא שנחלקו מה הדין אם שנים הפחותים היו שוין]	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד מהאבלים לא היה בגורל?	בטל הגורל, אבל אם היה בעיר ולא בא איבד זכותו (מג&quot;א)	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שלא היה יכול לומר קדיש ביום היארצייט?	יכול לומר קדיש במעריב שלאחר היארצייט	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק יארצייט?	"בין כששכח יום היארצייט בין כשהוא מסופק אם מת אביו ואמו יכול לבחור יום יארצייט אבל אינו דוחה זכות אחרים [והחכמ&quot;א (כלל קע&quot;א סעי&#x27; י&quot;א) כתב שיעמידו בחזקת חי עד היום האחרון שבודאי מת, וכעין זה באג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;ג סי&#x27; קנ&quot;ט) לגבי בין השמשות (מ&quot;ב דרשו)] [ויש סוברים שאינו יכול לומר קדיש מספק על אביו אם יש לו אשה שלא תבא אשתו להינשא לאחר (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשיש הרבה אחים?	אע&quot;פ שאומרים קדיש על איש אחד דינם כאבלים הרבה כי כולם חייבין בקדיש	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבן בנו?	במקום שאין בנו, הוא יאמר קדיש אבל רק נוטל קדיש אחד, ותלוי במנהג {ונוהגין שבן בנו אינו אומר קדיש אם הוריו קיים אלא חתנו אומר קדיש אם יכול}	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שאין לו צאצאים?	יאמר אביו או שאר קרוב קדיש (גשר החיים, מ&quot;ב דרשו) {וחתנו עדיף מאחיו}	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אבל יורד לפני התיבה ביום שאין בו תחנון?	"יורד ביום שאין בו תחנון ולא ביום שאין אומרים למנצח חוץ מערב יוה&quot;כ [אכן, המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תקפ&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) הביא ב&#x27; מנהגים אם יתפלל שחרית אלא שאחר יאמר הלל, ולגבי מנחה ומעריב בסי&#x27; תרע&quot;א מקיל בחנוכה אבל בחוה&quot;מ הביא הפמ&quot;ג דלפעמים מנע האבל מלעבור לפני התיבה (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הבן אינו יכול לומר קדיש?	"מוטב להשכיר אחר שיאמר קדיש [וזה עדיף מבחנם] אבל אין לו קדימה לשאר אבלים (ביה&#x27;&#x27;ל בשם החת&quot;ס), אבל הא&quot;ר סבר ששלוחו של אדם כמותו, ונוהגין ליתן לו שליש הקדישים (גשר החיים, מ&quot;ב דרשו) {ונראה שתלוי במח&#x27; רש&quot;י (ב&quot;מ י&#x27;) ותוס&#x27; (כתובות פ&quot;ד ע&quot;ב) אם יכול לתפוס במקום שחב לאחרים כשעשהו שליח, וכיון דקיי&quot;ל כתוס&#x27; דאינו יכול לתפוס ה&quot;נ לא יהני המינוי שליחות (הר&quot;י באק)}"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין באחד תושב ואחד אורח כששניהם שוין [כגון שניהם בן ז&#x27; או יארצייט]?"	"בבן ז&#x27; שניהם שוין ויעשו גורל, בשאר חיובין [יארצייט, בן ל&#x27;, בן י&quot;ב חודש] התושב יאמר כל הקדישים ויורד לפני התיבה [אך בפריסת שמע וקדיש שעל הפתח שניהם שוין, כיון שאין המנהג מבורר עדיף להשוותם כדכתיב משפט אחד יהיה לכם (לבוש, מ&quot;ב דרשו)]"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באורח בפעם ראשונה?	"בפעם ראשונה נחשב כתושב, וכן בכל ל&#x27; יום"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בבן ל&#x27; אורח עם שאר אבלים תושבים?"	שניהם שוין ויעשו גורל	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מת האב בעיר אחרת האם הבנים שנכנסים שם נחשבים כתושבים?	לא, רק הדרים ונותנים מס בעיר נקראים תושבים	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבעה&quot;ב שיש בביתו 1) מלמד/בחור/שמש 2) יתום?	1) אם אין לו אשה ובנים נקרא תושב, אם יש לו אשה ובנים נקרא אורח 2) אם אין לו אב ואם במקום אחר נקרא תושב [בין אם מגדלו בצדקה בין בשכר], ואם יש לו אב ואם במקום אחר נקרא אורח {ונראה דזהו דוקא בקטנים אבל בגדולים דינם כבחורים הלומדים בישיבה דתלוי אם יש לו אשה ובנים}	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשני רשעים, אחד מת ואחד נהרג?	"כתב המג&quot;א דיש קדימה למי שנהרג שנתכפר בהריגתו (עי&#x27; סנהדרין מ&quot;ז ע&quot;א)"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מתה אמו, האם אביו יכול למחות שלא יאמר קדיש?	"הריב&quot;ש סבר דיכול למחות כי כבוד אב קודם, אבל הרמ&quot;א סבר דאינו יכול למחות (מג&quot;א) {והקשה תשובת רע&quot;א (ח&quot;א סי&#x27; ס&quot;ח) מ&quot;ש מיתה מגירושין כי המות יפריד ביניהם, וי&quot;ל ע&quot;פ הרש&quot;ש (ב&quot;ב קי&quot;ד ע&quot;ב) והערול&quot;נ יבמות (נ&quot;ה ע&quot;ב) דאפי&#x27; לאחר מיתה עדיין היא שארו (עי&#x27; שיעורי הגרי&quot;ד כהנא על הל&#x27; כיבוד או&quot;א סעי&#x27; י&quot;ד אות ט&#x27;)}"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לומר קדיש המגיע לחבירו?	"כתב החת&quot;ס (יו&quot;ד סי&#x27; שמ&quot;ה) בשם הגאון שב יעקב שכל מי שאומר קדיש המגיע לחבירו לא הואיל לעצמו ולא הפסיד לחבירו דמ&quot;מ עולה לנשמת מי ששייך לו (הובא בפסק&quot;ת אות כ&quot;ג)"	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש קדימה ליארצייט על אביו ליארצייט על אמו?	"השערי אפרים (שער ט&#x27; סעי&#x27; מ&quot;ב) הביא דיש נוהגין כן, אבל יש חולקים (פסק&quot;ת אות כ&quot;ז) "	סימן קלב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בת יכולה לומר קדיש?	"השע&quot;ת (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא תשובת שבות יעקב דמקיל לה לומר קדיש בביתה, אבל הרבה חולקים על מנהג זה [יש מקילין בבנות קטנות] (עי&#x27; פסק&quot;ת אות ל&quot;ג)"	סימן קלב סעיף ב		
